|
בית דין רבני ובית המשפט- מירוץ הסמכויות
הסמכות השיפוטית היחידה שיכולה להכריע בענייני גירושין של שני בני זוג יהודים – היא בית הדין הרבני. כל שאר הנושאים הנובעים מהחלטה זו, דהיינו, חלוקת הרכוש בין הצדדים, קביעת משמורת הילדים והסדרי ראייתם וחינוכם, גובה מזונות הילדים- כל אלו הינם בסמכות מקבילה הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה.
אז לאן ללכת? כל מקרה לגופו.
למה , אם כן יש מירוץ ותחרות בין שתי הערכאות?
כיון שבאופן עקרוני משהוגשה תביעה לאחת הערכאות, משפטית או רבנית, אותה ערכאה קונה סמכות שיפוט ייחודית לדון באות עניין, הרי יוצא שבן הזוג ש"מנצח", ומגיש ראשון את תביעתו, יזכה לכך שהדיון בעניינו ייערך בפני הערכאה השיפוטית שבה חפץ.
מצב זה יצר בעיה בה בן זוג , שרצה ל"הבטיח" את עצמו, עוד טרם החליט סופית אם פניו לגט מיהר להגיש תביעה לאחת הערכאות שבעיניו תטיב עימו. ולפעמים..גם כשבעצם לא ממש רוצים להיפרד גלגל התביעות והדיונים סוחף לדרך ללא מוצא.
בכדי לנסות למנוע מצב זה, קבע בג"צ פלמן את הכללים המנחים כאשר ישנה מחלוקת בעניין הערכאה המוסמכת לשפוט:
א. גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים לקבוע האם יש להם לדון בעניין או שהסמכות נתונה לערכאה השניה.- עקרון "כיבוד הערכאות".
ב. כאשר שאלת הסמכות נתונה במחלוקת אין לקבוע באופן גורף כי החלטתה של הערכאה שהכריעה ראשונה לעניין סמכותה תחייב בהכרח את ההחלטה האחרת ותימנע ממנה לדון בתביעה שהוגשה בפניה. אך זאת כאמור רק במקרים חריגים ,בהתקיים "טעם מיוחד". טעם מיוחד אינו התרשמות כי החלטת הסמכות של הערכאה האחרת הינה שגויה. "טעם מיוחד", פירושו, שהיתה טעות באופן קבלת ההחלטה, למשל, אם לא נערך דיון בנושא הסמכות, או עניין הסמכות לוקה בחוסר חוקיות או בפגם חמור.
ג. כדי שתביעה בבית הדין תתפוס סמכות עליה לעמוד בשלושה מבחנים: תביעת גירושין כנה, הכריכה של הנושאים הנלווים צריכה להיות כנה, וצריכה להיות כדין.- מבחנים אלו מכונים –"המבחן המשולש".
ד. כמובן שהשאלה המשפטית העולה היא מהי "כנות"? אחד המקרים הקלאסיים לחוסר כנות הינה מקרה בו הגיש הבעל תביעת גירושין וכרך עימה את שאר הנושאים הנילווים, למחרת נסעו בני הזוג לאילת לסופשבוע, ואף ערך בביתו מסיבה ליום הולדתה של אישתו- במקרה זה, קבעה הפסיקה, שהתביעה בבית הדין היתה צעד טקסי בלבד ואינה כנה !
|
