טרם הדיונים והגשת התביעות בבית המשפט ובבית הדין, החליטו יהודה ושושי לנסות להגיע להסדר ביניהם,

ובכך לחסוך את הזמן היקר, ההליך המתיש, והכספים הרבים שיתבזבזו אם יפנו לערכאות.

שאלות אחדות עוד הטרידו אותם וזאת לאחר שקראו וביררו על מהות הסכמי הגירושין:

 

האם להסכם גירושין יש תוקף של פסק דין?

ומה זה אומר בפועל- אפשר או אי אפשר לערער על הסכם גירושין בעתיד?

האם לאחר החתימה על הסכם הגירושין, ניתן לערוך שינויים?

והאם ,לאחר החתימה על ההסכם אנו מחוייבים להתגרש?

 

לזוגות רבים, כמו לשושי ויהודה, לא נהיר מהותו ומעמדו של הסכם הגירושין:

 

 1.    רק בני זוג ששניהם מסכימים (אם ברצון או לא ברצון) להיפרד זמ"ז, יכולים לערוך הסכם גירושין.

 2.    קורה שעו"ד מנסה להביא את הצדדים להסכם אך נוכח שהצדדים עויינים אחד את השני וחשדניים מאד ועל כן הם רק יחבלו בהליך זה. או אז רצוי שהצדדים יעברו הליך  גישור בכדי להגיע להבנות. 

3.     הסכם גירושין כולל בתוכו התייחסות להיבטים שונים,כגון: אחזקת ילדים, מזונותיהם, וחלוקת רכוש. ההסכם מחייב את החתומים עליו ( חתמו בפני ערכאה משפטית ) כפסק דין לכל דבר ועניין.

4.     אמנם הסכם כזה נכתב ע"פ רצונם של הצדדים, אך בכל אופן הוא חייב להיות הגיוני ומוסרי. כך למשל, לא יתקבל הסכם בו אב פטור ממזונות ילדיו אלא במקרים מאד נדירים המצדיקים זאת.

5.     הסכם גירושין, כמו פסק דין, אינו חתום ונעול באופן מוחלט. במקרים מסויימים אפשר לטעון לשינוי נסיבות או למניעים פסולים בכתיבתו- ובכך לעתור לשנותו.

6.    למרות החתימה הסופית על הסכם הגירושין, בפני אחת הערכאות- יכולים בני הזוג לשקול בנחת אם אכן זו החלטתם הסופית או שיש מקום לנסיון נוסף. החתימה על ההסכם אינה מחייבת גט.

    

שושי ויהודה יקרים, עדיף שהסכסוכים ייפתרו בדרך של הסכם מאשר בדרך של התנצחות ושל "ייקוב הדין את ההר", ובמיוחד בסכסוכים משפחתיים. כאשר הסכסוך מסתיים במהרה ובטונים מינוריים, קיים סיכוי גבוה יותר כי הצדדים ישלימו עם המצב החדש ויקימו קשר סביר לטובתם ולטובת ילדיהם. כאשר נמשכים במשך שנים דיונים נוקבים והשמצות פומביות ,הצדדים נשארים עם משקעים רגשיים קשים יותר. בחרתם בדרך חכמה !